פוסט מקורי מ-7.11.20 אנחנו זן די מבריק – אין לי ספק שאילו נכוון את המאמצים שלנו נכון, נוכל להמציא ולמצוא פתרונות אפקטיבים ואנושיים (עוד על המונח הזה בהמשך) למשבר האקלים ולהכחדת המגוון הביולוגי המאסיבית המתחוללת. רק שאנחנו מכוונים את המאמצים הקולקטיביים שלנו בעיקר על ידי רווח כלכלי. לכן דבר ראשון רציתי להמחיש שהאפקטיביות של המניע …
בלי כל מה שאנחנו לא מודדים, לא הכלכלה ולא החיים היו יכולים להתקיים.
פוסט מקורי מ17.10.2020 אם אכן יש הסכמה רחבה ש"שברנו את ההולוקן", כפי שכתבתי בשבוע שעבר, ושזה ממש הרת אסון, איך זה שאנחנו לא נוקטים צעדים מרחיקי לכת לתקן את מה שניתן? ההנחה הרווחת היא שהמכשול העיקרי הוא היעדר פתרונות טכנולוגיים – אם רק נפתח אנרגיה מתחדשת יעילה מספיק, אם רק נפתח מכונות לשאוב CO2 מהאוויר …
התגובה לקורונה הוכיחה שאנחנו מסוגלים לעשות שינויים עצומים בבת אחת. איזה מזל, כי צריך. זה יקרה, בין אם ביוזמתנו או לא, ועדיף לנו, מאוד מאוד, שאנחנו (זאת אומרת, בני האדם ולא, נגיד, הוירוסים או האקלים) ניזום את השינויים הנדרשים מאשר שיוכפו עלינו. אין דרך עדינה לבשר ששברנו את ההולוקן – אותה תקופה גיאולוגית חסרת תקדים* …
רשומה על השיעורים והמתנות של תקופת הקורונה, מ3.10.20: מתאים גם ליום כיפור. בתקופה כזאת, בה כל כך הרבה משתנה, ראוי לעשות חשבון נפש, אישי וקולקטיבי, לבדוק מחדש את סדר העדיפויות. נראה לי מובן מאליו שהקווים המנחים צריכים להיות סולידריות ואכפתיות – שוב אותו מונח, care, פשוט לדאוג אחד לשני, שהזכרתי בשבוע שעבר. לדאוג במיוחד לחלשים, …
לפני שנתיים, בתחילת השנה העברית, החלטתי להתחיל להעלות פוסטים שבועיים להציג תפיסה, שהיתה לי נגישה הודות לשפת אם אנגלית. התמדתי לאורך רוב השנה. עכשיו אני רוצה להעביר אותם לבלוג כאן באתר שלי, יחד עם מחשבות מההווה. הנה הפוסט הראשון, מ28.9.20: החלטתי השנה לחזור לכתוב. הגיע הזמן להוציא ולשתף כיווני מחשבה שאספתי בשנים אחרונות שלא נגישים …
