שמעתי תיאור של אישה דתיה* איך יש לה יותר תודעה קולקטיבית מאשר לחילוניים, שאצל חילוניים זה כל אחד לעצמו, או מקסימום למשפחתו. כדוגמא, אמרה שאם היא רוצה לחצות כביש בשבת ובדיוק מגיע רכב, היא לא תוריד את הרגל לכביש עד שהרכב לא חולף, כדי לא לגרום לו לבלום ושוב להאיץ, כדי לא להגדיל את העבירה …
כבר כתבתי איך המסר שאני מקבלת בזמן האחרון הוא להקשיב טוב ולהיצמד להכוונה שתתגלה רק צעד צעד, להתקדם אצבע לצד אגודל ולא לצפות לראות או לתכנן לטווח ארוך. מצד אחד, המציאות כל כך כאוטי שלא ניתן לכוון ליותר, ומצד שני, לא נכון שאראה את כל מה שרואים הכוחות השומרות ומכוונות שמעבר. אני בסדר עם זה, …
השביעי לאוקטובר שכנע את הרוב בישראל שבאמת אין מנוס מ"לחיות על חרבנו" כאן לנצח נצחים, ולוודא שידינו תמיד תהיה על העליונה. איזו איוולת. אם יש דבר אחד שהיסטוריית המקום הזה יודעת ללמד, הוא שכל חומה וכל שליטה סופם ליפול. אין כזה דבר ידינו תמיד על העליונה. זאת הקונספציה שחייבים לעקור מהשורש – התפיסה שאין …
בתקופות הקשות, התמיכה היא הכי חיונית. אז בתחילת אוקטובר כמובן פניתי מיד לשושלות איתן אני עובדת כבר כמה שנים, אלה שכבר עברו תהליך של ריפוי, שסייעו כל כך בעבודה הטקסית על אדמת אירופה בקיץ – וגיליתי שלמרות כל זה, ההלם היכה בהן גם, והן לא ממש יכלו לעזור. למרות כל העבודה עד כה, הטבח זיעזע …
אני מתארת לעצמי שיהיה משהו בפוסט הזה שאנשים מכל קבוצות הזהות שלי ישנאו. אולי לא צריך לפרסם את זה. אבל אני עוד מושפעת מהזוועות של כל מה שהולך כאן במהלך החודש האחרון ושלל התגובות הרגשיות העוצמתיות שאני גם חווה וגם פוגשת. ראיתי פרסומים של כמה אנשים מוכרים שאני מעריכה שלדעתי פספסו – אמנם קשה לא …
כבוד לחברים ולקולגות שלי שמשתדלים לספק הקשר וניואנסים לאירועים כאן, להסביר את הצד שנראה פחות מובן לקהל שלכם. גם אני שואפת להיות במחנה שעושה את העבודה הדרושה כדי לתפוס את המורכבות והאנושיות של כולם. אני מכירה בעמדות המוסריות שאני רואה אתכם נוקטים. זה חשוב. אז הנה העמדה שלי, בתור מישהי שגם כן מורה ועוסקת …
חזרתי השבוע מתמיכה בסדנת ריפוי שושלות בהמבורג. אני עדיין המומה מהעבודה העוצמתית, המתוכננת ומוחזקת היטב, ההנחיה המרשימה של דניאל, הצוות המוכשר והרגיש והמשתתפים האמיצים. אני עדיין חשה את השמחה של לשיר ולתופף ולשבת במעגל עם כולם סוף סוף ולא רק בזום, יחד עם הפליאה מעבודה טקסית גדולה. אני כל כך מודה על שהדרך הספציפית …
בסופ"ש הקרוב אהיה חלק מצוות התמיכה בריטריט ריפוי שושלות אינטנסיבי בהמבורג, גרמניה, אז אני רוצה לכתוב קצת על תהליך ריפוי שושלות איתו אני עובדת מספר שנים, במיוחד כי הוא שונה מגישות מוכרות יותר. לא חסרות גישות לעבוד עם קשיים משפחתיים והעברות בין-דוריות. הגישה של אנססטרל מדיסין היא פחות מערבית ויותר דומה למסורות טקסיות קדומות יותר. …
אלו זמנים גורליים. בני אדם אמנם חשו כך מעת לעת לאורך ההיסטוריה – אולי כי כל מה שאנו מכנים היסטוריה הוא רק חלק זעיר ונפיץ בתקופת החיים של הפלנטה. אבל כיום די מוסכם שאנו חיים בתקופה גורלית – כאשר קצב החיים גובר ללא רחם, גרף מקל ההוקי נוסק, ואנו מוצאים את עצמנו נעולים בצמיחה אקספוננציאלית …
שנתיים לפני שפתחתי בלוג, העליתי פוסט שבועי לפייסבוק במשך כתשעה חודשים. היו נושאים רבים שרציתי לכתוב עליהם. השנה תרגמתי ופרסימתי אותם מחדש, ובשבוע שעבר סיימתי. זה הפוסט הראשון שהוא בעצם פוסט- (לאחר) כל הפוסטים האלה, אז נראה זמן מתאים לבחון את נושא הפוסט-. פוסט- זה אומר שהתקדמנו מעבר לצורה הראשונית של תנועה והגענו לתפיסה יותר …
