בסופ"ש הקרוב אהיה חלק מצוות התמיכה בריטריט ריפוי שושלות אינטנסיבי בהמבורג, גרמניה, אז אני רוצה לכתוב קצת על תהליך ריפוי שושלות איתו אני עובדת מספר שנים, במיוחד כי הוא שונה מגישות מוכרות יותר.
לא חסרות גישות לעבוד עם קשיים משפחתיים והעברות בין-דוריות. הגישה של אנססטרל מדיסין היא פחות מערבית ויותר דומה למסורות טקסיות קדומות יותר. היא מבוססת על מספר הנחות:
- המתים עדיין קיימים.
- המתים והחיים (במיוחד בשושלת הדם) משפיעים אלה על אלה, בין אם אנו מכירים בכך ובין אם לאו.
- כל המתים אינם בהכרח בריאים (או בטוח להיות בקשר איתם), אבל הם יכולים להירפא ולהשתנות.
- תקשורת ישירה בין החיים והמתים היא חלק נורמלי מהחוויה האנושית.
מתוך זה, תהליך ריפוי שושלות מבקש לחבר אותנו מחדש ישירות עם האנססטורס (אמהות ו/או אבות) הבריאים שלנו (לכולנו יש כאלה, לא משנה כמה דפוקות היו המשפחות בהן גדלנו), ולקבל את עזרתם לריפוי שאר השושלת. אז כן, מרכז התהליך הוא דיבור ישיר עם המתים בשושלות שלנו, במסגרת טקסית לשמור על גבולות בטוחים וברורים וגם לספק מבנה בו אותה תקשורת אינטואיטיבית יכולה להתפתח.
לטעמי זו דרך מחוברת היטב לקרקע, למרות העובדה שאנחנו מדברים עם אנשים חסרי גוף, והיא משתלבת באופן טבעי עם האנימיזם שאני מלמדת, שגם הוא מאוד לא מעופף. אנחנו לא מזמינים כל תקשורת רוחנית שהיא, אלא את מקורות השושלת שלנו, את אלה שעבדו קשה והקדישו את חייהם כדי שאנחנו נהיה כאן היום, שהם מושקעים מאוד בהצלחתינו. הם גם אלה שהכי משפיעים עלינו בכל מקרה, ויש להם את הפוטנציאל הרב ביותר לעזור לנו. אנו פותחים במערכת יחסים מבוססת על הקשר האמיתי מאוד של הורים לילדים, דור אחר דור. מדובר במערכת יחסים ישירה בין האדם החי לבין אבותיו/אמותיה (סליחה, העברית הממוגדרת ממש מסבכת את זה, אין פה כל הבדל בין המינים או המגדרים), ללא מתווך – תפקיד המנחה הוא "רק" לסייע ליצירת הקשר.
זה חשוב. למרות שהקשר הוא בסופו של דבר בין כל אחד מאתנו לבין השושלות שלנו, גם כשהמנחה רק מחזיק.ה מרחב לזה לקרות, זה מקל מאוד. אפילו בתרבויות שבהן דיבור עם המתים הוא דבר שבשגרה, זה בעיקר נעשה במסגרת טקסית קהילתית. בתרבות שלנו, בה פרקטיקה כזו שוברת טאבו חברתי, אפילו אדם אחד נוסף שמחזיק מרחב טקסי עושה הבדל גדול בנגישות החיבור. מנחה גם יכול.ה להדריך אותנו ביסודות של הפרקטיקה, לעזור לנו במקרה שנתקל במשהו מאתגר, ולהחזיר לקרקע אם נתחיל לעופף.
דבר אחרון (לעת עתה), מטרת העבודה הזאת היא להביא ריפוי לשושלות שלנו. כן, כולנו מגיעים אליה מתוך אינטרס אישי במיטב התפיסה המערבי, ובדרך כלל גם זה קורה, אבל זה לא העיקר. וזו תרופת נגד להתמקדות הקיצונית בעצמי שהתרבות שלנו מטמיע בכולנו.
יש עוד הרבה מה לומר, אבל מספיק לעת עתה. אני מצפה שאהיה רחוק מהמחשב רוב השבוע הבא, ויהיה לי הרבה מה לומר כשאחזור!