פוסט מקורי מ29.5.21
מה אני מבקשת –
לראות את הקדושה בכל מקום ובכל יום
להישאר מחוברת לסיפור עמוק ואמיתי של מה אני עושה פה ואיך לחיות
חיבור למימד המיתי והמיסטי
לפסוע בעולם של קסם, שהוא תמיד כאן וכאן וכאן, עכשיו ועכשיו ועכשיו
לזכור שקיימת משמעות, כן, אבל גם לחוש אותה, לטעום אותה
לא בקשות פשוטות למי שגדלה וחיה בתרבות משכיחה ומכחישה
שזה לא רק אני, זה כולנו.
מול מטח תזכורות יומיומיות שכולנו סופגים שזה לא נכון, שזה לא אמיתי, שיש לדאוג לא', ב', וג', ולתת את הדעת לה', ו', ז' ולסדר את ח', ט, י' ולהספיק כ', ל', מ' וכן הלאה –
לשמור על חיבור, מודעות, פתיחות דורש תחזוקה.
מודעות עצמית ועבודה בשלל כלים
וגם אחיות ואחים לדרך להזכיר לנו כשאנחנו שוכחים או דעתנו מוסחת או הספקות גוברות
זה חלק מה-interbeing שלנו, שאנחנו לא אמורים להחזיק לבד את הסיפור החדש-קדום, או לברוא לבד עולם חדש.
זה כל כך חשוב, שיהיו בחיים שלנו אנשים ותמיכה ותרגול שיחזקו אותנו ויחזירו אותנו שוב ושוב למסלול.
שיזכירו לנו למה באנו ואיך אנחנו רוצים לחיות
שיספרו סיפור אחר, שיחד נארוג למציאות חיינו