אם עץ נופל ביער

היום יותר ויותר מדענים מגלים את האינטליגנציה, התקשרותיות והחיבוריות עד לקהילתיות של חיות וצמחים. יום אחד, לפקפק בזה ייראה (שוב) בלתי נתפס כמו שפעם אמרו שלגברים לבנים בלבד יש נשמה, או שלחיות אין רגשות. עוד ועוד מדענים כותבים מה שחברות ילידיות תמיד ידעו – שכולם תבוניים בדרך שלהם וכולם מתקשרים אם רק נשכיל להקשיב. Paul Stamets ו-Merlin Sheldrake כותבים ברהיטות ולמדנות רבה על פטריות. Robin Wall Kimmerer ו- Monica Gagliano הן רק שתיים מהמדעניות שמספרות לנו על תקשורת ותבונה של צמחים. ויש עוד רבים שמחכים ברשימת הקריאה שלי, שמספרים – דרך מדע מערבי – שחיות, פטריות וצמחים הם בעלי תבונה. אם כן, איך ייתכן שיערות הן לא? שמערכות אקולוגיות הן לא? שהביוספירה שלנו, שגאיה, עידנים יותר מנוסה מאתנו – היא לא?

עץ לא יכול ליפול ביער בלי שאף אחד ישמע, אבל בהחלט קיימות שפע של תופעות ביער שבני אדם – ובטח בני אדם מתורבתים – לא קולטים. שני אנשים יכולים ללכת ביער ולחוות דברים שונים לגמרי. Stephen Harrod Buhner הוא בין אלה שמזכירים לנו שאנחנו יכולים לתרגל וללמוד לפתוח את "שערי התפיסה" שלנו ולקלוט הרבה יותר ממה שאנחנו רגילים, כפי שידעו הורינו הקדומים. לכולנו יש חוש לרשמים שהם שילוב של רגש ומידע שהחינוך שלנו לא פיתח, או אפילו דיכא (מה אנחנו מצפים כאשר כל החינוך קורה בחדרים מרובעים סגורים דוממים, ובישיבה?) ואם נזמין את חושינו להיות פתוחים יותר, הם יתחילו להיפתח – הרי זה אנחנו שסגרנו אותם. הוא גם מזכיר שכל התרבויות הילידיות שעושות שימוש בתרופות צמחיות לא גילו אותן דרך ניסוי וטעייה. אם שואלים אותם איך הם גילו, יגידו שהצמחים סיפרו להם.

אני מסוגלת לשמוע מעט מהצמחים, לא ברמה של שימושים רפואיים. מה שכן ברור הוא שסוף סוף התחילו להפריך את הסתירה לכאורה בין מדע לבין תקשורת אכפתית עם בריות אחרות. אולי רוב ההבדל בין השניים הוא שמדע מערבי התפתח כהקשבה מאוד לא אמפתית לבריות. עכשיו, כשמדעניות ומדענים פורצות דרך מעיזות לחקור מעמדה של כבוד כלפי הבריות, מתגלה תמונה של תבונה, תקשורת וסוכנות. מתאפשרת שיתוף פעולה. קצת אירוני – אני עובדת בחל"צ (חברה לתועלת הציבור) שחרטה על דגלה פעולה ליצירת "חברה משותפת". ואני מדברת על זה בדיוק – חברה משותפת, בריאה משותפת של כלל הבריות והאינטליגנציה ה-emergent – המתהווה מפעילות הכלל – אבל ממש לא רק ברמה אנושית.

לא רק שאין סתירה בין גישה מדעית לגישה אנימיסטית, מבחן התוצאה לא ממש מגבה את הראשון לעומת השני. תרבות שמונעת מהגישה המדעית והמודל של כלכלת השוק היא זו שמחריבה בתי גידול בסיטונאות, גורמת הכחדה המונית, מאיימת על הביוספרה ומביאה את עצמה אל סף חורבן על ידי כריתת הענף עליו היא יושבת, תוך כדי הכחשה רחבה. מבחינה אמפירית, נראה שתרבות אנימיסטית מספקת מפה מועילה יותר.